מלכה נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ ואח'

התובעת – ע"י עו"ד קובי שפירא

נתבעות 1-2 – ע"י עו"ד עמי סביר

נתבעים 2-4 – ע"י עו"ד חיים קרויטורו

פסק דין

א. מבוא

1.עניינה של התביעה פיצויים בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), אשר נגרמו לתובעת בשלוש תאונות דרכים.

2.ביום 03.10.04, ברחוב כצנלסון ברמת גן, אוטובוס התנגש מאחור באוטובוס בו נסעה התובעת, התובעת נפלה ונפגעה. האוטובוס בו נסעה התובעת, היה מבוטח בביטוח חובה אצל נתבעת 2, הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ. (להלן: "התאונה הראשונה").

3.ביום 28.03.05, ברמת גן, משאית התנגשה באוטובוס בו נסעה התובעת והתובעת נפלה ונפגעה. גם אוטובוס זה היה מבוטח בביטוח חובה אצל נתבעת 2. (להלן: "התאונה השנייה").

4.ביום 28.05.06, ברחוב דנמרק פינת ז'בוטינסקי בפתח תקווה, התובעת נפגעה כנוסעת ברכב פרטי אשר היה נהוג על ידי נתבע 3, שעה שרכב צד ג' התנגש ברכב. הרכב בו נסעה התובעת היה מבוטח בביטוח חובה אצל נתבעת 4, המאגר הישראלי לביטוח רכב ("הפול"). (להלן: "התאונה השלישית").

5.אין מחלוקת בין הצדדים ביחס לחבותן של נתבעות 2 ו-4.

ב. הנכות הרפואית

6.לתובעת מונה מומחה רפואי בתחום האורטופדיה, ד"ר ש' עמיהוד, אשר הגיש חוות דעת מיום 16.09.08.

7.המומחה קבע לתובעת נכות נוירולוגית צמיתה, החל מיום 20.01.06, בגובה 5% על פי סעיף 29(6)1-2 מותאם, לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, בגין "תסמונת הנשית", ללא דלדול או שיתוק, ללא ירידה בהחזר אכילס וללא ירידה בתחושה אובייקטיבית. המומחה קבע כי אין לתובעת הגבלה בתנועות עמוד שדרה צווארי ומותני וכי אין לה נכות אורטופדית.

8.בתשובה לשאלת הבהרה, קבע המומחה כי הנכות הצמיתה, אשר נקבעה על ידו בחוות הדעת, היא כתוצאה מהתאונה מיום 04.10.04, קרי: התאונה הראשונה. (ר' שאלות הבהרה של ב"כ התובעת מתאריך 12.10.09 ותשובות המומחה מיום 22.10.09, אשר צורפו לתיק המוצגים של נתבעות 1-2. ר' התשובה לשאלה 2(ג)).

ג. עבודת התובעת ושכרה

9.התובעת, ילידת 31.08.49. קודם ל- 03.10.04 (מועד התאונה הראשונה), התובעת עבדה כמטפלת בקשישים בשני מקומות עבודה, במטב, עמותה לשירותי טיפול ורווחה (להלן: "חברת מטב"), ובחברת עמל סיעודית בע"מ. בהתאם לתעודה על פי תקנות מס הכנסה ואישור למשכורות וניכויים לשנת המס (נספחים י"ג לתצהיר התובעת), בתקופה ינואר-נובמבר 2004 התובעת השתכרה 16,879₪ מעמל סיעודית בע"מ ו- 17,124₪ מחברת מטב השתכרה.

10.התובעת טענה כי לאחר התאונה הראשונה, ניסתה לחזור לעבודה והתחילה לעבוד בבית אבות "בית גלבוע" בגבעתיים. לדבריה, עבודה זו הייתה קלה מעבודתה כמטפלת בקשישים אולם נוכח מצבה עקב התאונה, כוחה לא עמד לה וכעבור כחודשיים התפטרה (סעיף 25 לתצהיר התובעת). התובעת לא הציגה את תלושי השכר לשני חודשי עבודתה זו.

11.באפריל 2006 התובעת שבה לעבוד בחברת מטב ועבדה שם כשנתיים, עד סוף חודש אפריל 2008. בתקופה אפריל-דצמבר 2006 השתכרה 20,561₪, בשנת 2007 השתכרה 36,154₪ ובתקופה ינואר-אפריל 2008 השתכרה 9,209₪. שכרה הממוצע (בכל התקופה, 25 חודשים) הוא בסך 2,637₪.

12.מחודש מאי 2008 התובעת אינה עובדת.

ד. נכות תפקודית וכושר השתכרות